מהי אמנת האג ומהי חשיבותה?

הוצאת קטין לחו"ל ללא הסכמת ההורה השני וללא כוונת חזרה מוגדרת כחטיפה לכל עניין ודבר. אמנת האג, עליה חתומה גם מדינת ישראל החל מתחילת שנות ה- 90 נועדה להסדיר את כל העניינים החוקיים שיאפשרו להשיב את הילד החטוף חזרה למדינת המקור שלו, כדי שבהמשך ידון המקרה הספציפי בתוך גבולות מדינת המקור ולא ע"פ הדין שקבוע בחו"ל. 

אמנת האג על קצה המזלג

חטיפת ילדים יכולה להתבצע לשם מספר מטרות. היא יכולה להתרחש בעקבות מחלוקת על הסכם גירושין ולמטרת הפעלת לחץ על הצד השני. ההורה החוטף אף יכול להיות כבר גרוש למעשה, אך כזה שמעוניין "לפתוח" את ההסכם או פסק הדין ולשנותו. במקרים אחרים הורה עשוי לבצע חטיפת ילד לחו"ל כאשר הוא סבור כי נשקפת לו סכנה. אמנת האג, עליה חתומות מדינות רבות וביניהן ישראל, קובעת כי ללא קשר לסוגיית המשמורת, על כל מדינה שאליה נחטף ילד ע"י ההורה שלו לבצע כל שניתן על מנת לאתר אותו ולהשיב אותו חזרה לארצו. כאשר הילד נחטף למדינה שאינה כפופה לאמנה, הרי שניתן לשפוט את ההורה החוטף בגבולות הארץ הזרה לרבות הדין לגבי אחזקת הילד. למעשה, עצם קיום האמנה הופך את כל אותן המדינות שחתומות עליה ליעד שאינו רלבנטי עבור הורים שמעוניינים לחטוף את ילדיהם לחו"ל מכל סיבה שהיא. חטיפת ילדים למדינות שאינן חתומות על האמנה מחייבת את הפעלת בג"צ.

סייגים לאמנת האג וסוגיות משפטיות

עורך דין לענייני משפחה עוסק בסוגיות משפטיות רבות הקשורות לאמנת האג ומייעץ ללקוחותיו כיצד לפעול בכל רגע נתון. בין המקרים השכיחים ניתן לציין:
הוכחה שחטיפה לחו"ל לא באמת התקיימה על פי הגדרה.
התייעצות לגבי "חטיפת" הקטין לחו"ל, האם זה כדאי, האם יוגדר כחטיפה.
ניהול הדיון המשפטי באשר רצון הקטין להישאר בישראל או לחזור לחו"ל.
היעדר זכויות הוריות – וזאת במידה שהנישואין של בני זוג אינם מוכרים.

יש לציין כי אמנת האג כוללת מספר סייגים, אליהם מודע עורך הדין המומחה. כך למשל, פנייה להחזרת חטוף שמתבצעת לאחר יותר משנה מיום החטיפה המשוער תבטל את תקפות האמנה. בנוסף, חטיפת ילדים מוגדרת באמנת האג עבור קטינים עד גיל 16 בלבד. על כל זאת ועוד, לפני ביצוע "חטיפה" שכזו, בזמן השהייה בחו"ל עם הקטין או כאשר מדובר בצד שילדו נלקח לחו"ל יש לפנות אל עורך דין שידע לפעול בדרך הנכונה, לייעץ ולייצג בבתי הדין.